אנחנו משפחות שכולות, שורדי שבי, משפחות חטופים, פצועי צה"ל, תושבי העוטף והצפון ומילואימניקים שנשלחו להילחם, כותבים את המכתב הזה כי אין לנו עוד פריבילגיה לשתוק.
מכתב המשפחות המלא:
בימים האחרונים נחשפים עוד ועוד פרטים מטרידים על קשרים, השפעות ופעולות שנעשו בלשכת ראש ממשלת ישראל, בזמן שקטאר מממנת את חמאס, מחמשת אותו, ומחזיקה את יקירינו במנהרות.
הקשר הזה אינו תיאורטי.
הוא לא פוליטי.
הוא נוגע ישירות בדם של הילדים שלנו, בהפקרת החטופים ובהתארכות המלחמה.
ולכן אנחנו דורשים תשובות. עכשיו.
האם ראש הממשלה ידע כי הכספים המועברים ב"מזוודות הדולרים" מממנים ומחמשים את הזרוע הצבאית של חמאס?
מה ידע ראש הממשלה על כך שיועציו עובדים עבור קטאר, מדינה שמימנה וממשיכה לממן את חמאס?
האם השיקולים במשא ומתן לשחרור החטופים היו מקצועיים וענייניים או היו נגועים באינטרסים זרים?
מה ידע ראש הממשלה על הדלפת המסמך הסודי לעיתון ה"בילד", האם ההדלפה שנעשתה לאחר רצח החטופים נעשתה כדי לשרת אותו תקשורתית והאם נעשו הדלפות נוספות כנגד האינטרס המדיני והבטחוני של מדינת ישראל על חשבון החטופים והחיילים?
למה ראש הממשלה החליף שלוש גרסאות שונות בפרשת אלי פלדשטיין?
למה ראש הממשלה ממשיך לגבות את יונתן אוריך, גם לנוכח החשדות החמורים?
האם ישנם אינטרסים נוספים בין קטאר לבין לשכת ראש הממשלה המוסתרים מהציבור?
אלה אינן שאלות של אופוזיציה או של התקשורת.
אלה שאלות של חיים ומוות.
השאלות שלנו, אותם ישראלים שנפגעו באופן ישיר מהקשר לכאורה בין לשכת ראש הממשלה לבין קטאר.
במקביל לכל זה, מקודמת חקיקה שמטרתה אחת: למנוע את גילוי האמת.
לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית הנחקר ימנה את חוקריו, יקבע להם את המנדט ויחליט אילו שאלות מותר לשאול.
בוודאי בזמן שישנן שאלות כל כך קשות שאותו נחקר חייב לתת עליהן תשובות.
זה לא חקירה. זה טיוח.
רק ועדת חקירה ממלכתית, על פי חוק, עם סמכויות מלאות ועצמאות מוחלטת, יכולה להביא תשובות אמיתיות.
חקירה בנושא הקשר בין לשכת ראש הממשלה לקטאר חייבת להיפתח היום, לא מחר, לא אחרי חקיקה שתשבש ראיות.
2,000 נרצחים ונופלים.
251 חטופים.
עשרות אלפי מפונים.
מאות אלפי מילואימניקים שנשחקו בגוף ובנפש.
כל אלה אינם מספרים. אלה בני אדם.
והם דורשים תשובות.
מי השפיע על התרחבות המלחמה?
מי דאג שהחטופים לא יצאו בזמן?
מה באמת קרה במשא ומתן?
מי מימן את הנשק שרצח את ילדינו?
ומה הקשר של לשכת ראש הממשלה ושל ראש הממשלה עצמו לכל זה?
עולה כאן חשד חמור מאוד של טיוח, הסתרה ושקר.
לא מטעמי ביטחון, אלא מטעמים זרים.
לא כדי להגן על המדינה, אלא כדי להגן על אנשים.
אנחנו לא נשתוק.
לא נירתע.
ולא ניתן לאמת להיקבר יחד עם יקירינו.
דם יקירינו אינו הפקר.
החטופים אינם קלף פוליטי.
והאמת חייבת לצאת לאור.
ועדת חקירה ממלכתית. עכשיו.